היסטוריית היאודיאה העתיקה. סיפור הגבינה

"היהודים תמיד בוחרים אימפריה אחת, ומתחנפים בזמן שהם מאמינים באלוהים...מונו-טאיזם,
זה אמונה באימפריה אחת כאילו היו אלוהים"

השגריר הרומאי, היה מתגורר בבית המקדש. המתפללים, האמינו שהם היתפללו
"לאלוהים", אבל הרי אין דבר כזה, אלא שיש שליטי אימפריה, שמתגוררים
בבית פאר, "המקדש", לשם כך שהפרובינציה מתחנפת, ואז אין מלחמה. השגריר,
בלשון העם הוא "אלוהים", וכך בניו, "בני האלוהים". בדרך כלל, אם השגריר
היה מוליד בן, היו מכנים אותו "נביא", ולא היו גורמים בו ברית מילה,
ולא היו נוגעים בו, מפאת החשש, לפגיעה ברגשות אביו השגריר. כאשר המושל
(השליט הפורמאלי) היה מוליד ילדים, הם היו נקראים "נזירים", וגם
הם היו "אל-נגיעה". "קדושים", למען שמירה על יחסי ברכה עם האימפריה.

השגריר (I=GOV), היה בתול אידיאולוגי. הוא שנא שטויות, ולא שכב עמן,
והיתגאה בכך שהוא רק "מביא ביד". עקב כך, הוא הכזיב והכזיב, ולא הוליד
ילדים, עד שאחד השמאלנים, החליט "לעזור לו", ולהוליד לו בן, גם אם
הוא לא הביע רצון שכזה. הוא היה אב לשטות, ששמה "היתחתן עם המהפיכה
MARRY THE REBELLION". השטות מרדנית, ומרדה בגברים בכלל,
ולא רצתה לשכב עם אף אחד, וכן להוליד ילדים. היא היתה בתולה, כמובן,
והחלה, לבקשת אביה, להיגרות עם השגריר,
שאת שמו, "I = GOV", אביה סיפר בסוד. ואז השגריר היתחרמן, ויצא
מהמקדש, ובחורשה, הפשיל את מכנסיו והביא ביד, ואז חזר חזרה למקדשו, איה
שהיתגורר. ואז מצאה גב. מהפיכה את רוח הקודש (הזרע), וטבלה אצבעותיה,
והיפרתה את עצמה עמו. נולד בן. השמאלני, אבי השטות, החל להיתלבט
אם לספר על הבן, שהוא בן השגריר, שיכונה "נביא", ואז עתידו בטוח,
שכן, הוא נולד שלא מרצון החופשי אלא על ידי "הונאה", וייתכן ולא
רצה, השגריר את הולדת בנו, ועלול להעניש עקב כך. ולכן, אמר, בואו
ונסתיר את האמת, ונעשה לילד ברית, ושיחשב ממזר יהודי. כך נמנע מעונש.
ואכן אף אחד לא עודכן על כך שהוא בן השגריר, "האלוהים".

הבחור החל לנחש את העובדה הזאת, וכך היתה שמועה, שהוא בן "האלוהים" (השגריר) נולד
מ"רוח הקודש" (ללא סקס, אלא מזרע בלבד), ולאם שהיא בתולה(אכן כך!).
הבחור החל למרמר את הציבור ואמר שיש אלוהים אמיתי ויש אלוהים "כוזב",
והתפילות כלפי האלוהים "הכוזב" (אביו וממשלת יאודיאה), לא מתגשמות, ויש את האלוהים
האמיתי - שכוונותיו מתגשמות...(הכוונה לקיסר)...עקב המרמור שהוא
גרם, בכך שהוא הסית שלא להיתפלל לאלוהים הכוזבים, ממשלת יאודיאה והשגריר,
ובכך גרם שיש פחות חנופה כלפי האימפריה, הוא בכך איים על "השלום", שכן
ייתכנו רק שני כיווני עתיד: שמאלה לאשלייה (להיתחנף), וימינה למלחמה
(להילחם), ואם לא חנופה נציע לרומאים, אזי מלחמה נציע. ואז ממשלת
יאודיאה החליטה שהבחור מהווה איום, שכן, אומר אמת הוא. יאודיאה לא
מברכת ברצינות, אלא שהברכה מהולה בקללה, וצביעות. ואומר שכך, הבחור,
ומן הנמנע להסתים את "אמת הזאת" מלהיאמר, ולצלוב אותו (הצלב נועד לבירור
שם אבי הממזר. מה - שמו, שם האב, היו מוכיחים מהעובדה שהאב היה הכי
נפגע רגשית מהצליבה, וכך לאחר שבן נצלב, האב היה מודה ובכלל היו שמים
לב למי פגוע רגשית), ואז לתפוס את אביו המרדן, שכן הבן מבטא את אביו,
ולסקול באבנים ולמנוע את המרד.... ואז תפסו את הבחור, ששמו צ'יזז
(גבינות, שכן שמאלני הוא כגבינה CHEESES), ושמו על הצלב, והיתברר
שאביו - השגריר I=GOV. בינתיים השגריר היה בפגישה עם פונטיוס המושל,
ואמר לו: משהו מכה בי. מי על הצלב? והשיב: ממזר, נזרתי. וביקש: תוריד
אותו מהצלב. והורידיהו החיילים ואמרו, "לך ואל תחזור"...ואמר השגריר:
"הוקל לי, אבל אני לא רוצה יותר פולחן מהפרובינצייה הזאת, שכן נדמה
שהם מברכים אותי ומקללים אותי. אני לא רוצה שימתיקו לי את הרעל! פקוד
עליהם שישימו פסלים בבית המקדש, שכן כולם בקיאים בכך שאלוהים הוא
אדם, ולא פסל. וכך פקד פונטיאוס.

ואז היהודונים שבאו לבית המקדש ראו
פסלים, ואמרו : מה?! פסלים?! זה אומר שיהיה מלחמה, הרומאים לא רוצים
את הפולחן שלנו. פולחן משמע היתחנפות, וכך אין מלחמה. זה או שמאלה
או ימינה...בואו נפקשש את המלחמה הזאת!!!! נתקיף ראשונים, ואז אולי
הקיסר יחדול מעתידו!!!וכך היתנהגו, ותקפו את הכוח הרומאי שהיה לייד
העיר... בינתיים פונטיאוס והשגריר I=GOV, נסעו לאימפריה בדרך הימית.
צ'יזז, פגש את תלמידיו, ואמר, "אני כן בן של אלוהים, וכך הוכחתי בצלב,
אבל אני לא רוצה יותר להיסתובב איתכם, שכן האלוהים הכוזב, עוד רודף
אותי. אני הולך לחיות." ואמרו לו התלמידים: "מה?! אתה סחבת אותנו
אחריך במשך זמן רב, ואתה בן האלוהים, ואתה בורח? אנחנו נעיד על כך.
מהאמת אתה לא תברח!" והעידו בספר הברית החדשה, את כל מה שיכלו להעיד,
אודות אותו הבחור. וגם התלמידים היו נרדפים על ידי הממשלה, "האלוהים
הכוזבים", ולכן ברחו צפונה, והלכו לפגוש את מלך האימפריה הביזנטית,
והציגו לו את הספר. ולאחר שקרא, אמר, שיש במידע שהם סיפקו עניין,
שכן, השגריר, מאז הביקור ביאודיאה, חווה סיוטים, ונדמה לו שמישהו
"נצלב" וגם משהו פוגע לו באיברי המין. ייתכן ויש לי את הפתרו לחידה
הזאת, אמר, ונסע לאימפריה, לפגוש את שגריר. אמר לו: "הפתרון לסיוטיך
הוא שכזה: "אתה ביאודיה הולדת בן, והם עשו לו ברית מילה, כמנהגם,
וגם צלבו אותו..הבנים קשורים לאבותיהם בתחושותיהם". ואמר השגריר:
"לא ייתכן, אני הרי בתול, ולא שכבתי עם שום שטות בחיי. ואמר מלך האימפריה
הביזנטית: "היזכר טוב, גם נולדים ילדים מאוננות." ואמר שגריר: "נכון...פעם
אחת יצאתי מבית המקדש, והייתי מאד חרמן, והבאתי ביד, בחוץ...ואז,
איזה שטות מצאה לי את זרע והשריצה מכך בן??????!!!!!ואז הם צלבו אותו?!!!!
מייידדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!!!! לאסוף ת'לגיון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!לכבוש
את היאודיאה ולהעניש !!!!!!!!!!!!!!!!!!! ולהביא לי את הבן שלי!!!!!ואגב,
שיבוא על גבי חמור, שכן הייתי חרמן כשבאתי ביד דהאז.... וכך היתגשם,
הלגיון כבש את יאודיאה, וכשהם פגשו את צ'יזז, אמרו לו, "אתה, בן של
אלוהים, אביך השגריר רוצה לפגוש אותך. שב על החמור, וסע אחרינו...."
ואז פגש צ'יזז את השגריר, אביו. והשגריר היה כבר בן 98, וצ'יזז בן
- 67. השגריר אמר: "אתה, אני הוזה אותך כל חיי, אתה נולדת מכך שהייתי
חרמן והבאתי ביד...לכן אתה מבחינתי כמו חמור קטן, ויש לי בנים שנולדו
מסקס, ומבחינתי הם כמו סוסים קטנים. והלך ופגש את אחיו "הסוסים"..