במשך שנים רבות נהגי ארץ ישראל , בלשון המעטה, «לא אהבו» אופנוענים, וחשבו שזו התופעה הגרועה ביותר בכביש, אבל אז הם הגיעו
- לפני מספר שנים פרצו לראשונה אופניים חשמליים לרחובות הערים ברחבי העולם, ואחריהם קורקינטים חשמליים
זה הפך מיד לבעיה גדולה מאוד עבור הנהגים
מבוגרים וילדים החלו לנוע בכאוטיות לאורך הכביש ולאורך המדרכות, ויצרו מצבי חירום בכבישים. לרוע המזל, לעתים קרובות מקרים כאלה מסתיימים בפציעות ואף במוות
כואב לשמוע כשהחדשות מדווחות על מותו של נער נוסף , מתחת לגלגלי משאית. וזה מצמרר לחלוטין אם לא היה מזל שראית משהו כזה
לא מזמן תוך ביצוע נסיעת שירות קו 189של חברת «דן» מי קרית שרת חולון לכיוון עתידים עצרתי באדום בצומת הכי מגניב בארץ, הצומת מחומש בו נפגשים חמש רחובות שונים! (זו חידה מי שינחש כתוב בתגובות למטה אחרי המאמר
ראיתי איך נהג מונית נתן מכה לילדה , כבת עשרים, מסתובבת על קורקינט החשמלי. התבוננתי בעמדה גבוהה, יושב על כיסא נוח, של נהג האוטובוס הגרמני החדש של חברת דן
לפנאי ברמזור מונית וילדה על קורקינט בצד הימין שלו, האור «הירוק» נדלק, התחלנו לנוע, הילדה על קורקינט, התקדמה מעט לפני המונית, אחר כך , נזכרה בסידורים חשובים מאוד בכיוון אחר, וצצעה מול המונית בפתאומיות , כי שוכחה שהדבר החשוב ביותר כרגע הוא הבטיחות שלה בכביש. היא נפלה, סמארטפון ודברים אחרים עפו סביב, גלגל של המונית דרס את התיק שלה
ואפילו שברור כאן — מי אשם יותר מי פחות , אבל זה לא העניין, תודה לאל הפעם זה עלה בפחד, שפשופים קלים וישמש שיעור בחוקי התעבורה לילדה הזו, אבל יכול גם להסתיים אחרת. בתאונה אשמים כל המשתתפים במידה אחרת כנראה אותו הנהג התעסק בעוד משהו חוץ מי נהיגה
התמונה הזו גרמה לי תחושה מוזרה, כאילו אתה מקשיב — «חריקת פלסטיק קצף על זכוכית» או מחט שנתקעה מתחת לציפורן
תאונות, על פי מספר המשתתפים בהם, הן משלושה סוגים
סולו» — עצמאי, זה כאשר -אדם איבד שליטה ונכנס בעמוד הדרך
קבוצה» — עם עומס תנועה כבד או בפקק, קורות «תאונות שרשרת» — «רכבת», בהשתתפות מספר מכוניות
דואט» — לרוב, תאונה, זו התקנה זוגית, בסוף הופעה כזו, שני הצדדים מתחלפים בפירטי הפוליסות
אם המצב גרוע יותר — מזמינים משטרה ואמבולנס ומבלים פרק זמן בפנסיון מלא, מחלקה כירורגית , שירות ידידותי
אם הדברים ממש גרועים — «האורחים יתאספו בביתכם, אז המוזיקה תתנגן, אבל לא תשמעו אותה
אני בעצמי הולך לעבוד על קורקינט החשמלי הקומפקטי במשקל 15 ק»ג למשך 20 דקות, ואז אני מתישב מאחורי ההגה של נהג האוטובוס רב-טון, כמעט עשרים מטר, ובין 8 עד 12 שעות, כל יום אני עוזר לאנשים להגיע לעבודה, לעסקים, לטייל ולחזור הביתה
אם אני בא לעבודה כמו למלחמה ומתחרה ב»מירוצים» כל היום, במחשבות ומילולית, מקלל את נהגים האחרים בדרך, שלעתים קרובות אפילו לא שומעים אותך, אז בקרוב מאוד -«הברבנאל» יפתח בפני את שעריו
בעבודה שלנו הכי חשוב — שלווה ורוגע
מה לעשות כדי שכולם יחזרו בריאים ושלמים הביתה
נהג
זכור ! כל ילד על הקורקינט או אופניים יכול להיות הילד שלך
הם חסרי הגנה, אין להם חגורות בטיחות וכריות אוויר, כל מכה קטנה — השלכות כבדות
תסתכל במראות ומסביב. אל תעשה תנועות חדות הצידה, אל תצפור סתם ואל תבלום פתאום. הם לא נראים לעין, אבל הם שם
חובבי התחבורה האקולוגית
עלינו לזכור תמיד שנהגי רכב לא יכולים לראות אותנוח
חיינו תלויים בתשומת לבנו ובהתנהגותיינו בכביש
תודה רבה שקראתם
בברכה, רומן צ'ורני. נהג דן. קו189
Разрыв ⚡ Шаблона | Yandex Zen
שלום, אהבה וטוב לכולם